אמצעי מניעה בראי ההיסטוריה

רובכן ודאי תופתענה לשמוע ששימוש בקונדומים רווח בעולם כבר למעלה מחמשת אלפים שנים. גלולות, לעומת זאת, מלוות אותנו פחות ממאה אחת. מה פשר הפער הזה?

ההיסטוריה של אמצעי המניעה מספרת במידה רבה את האבולוציה של המיניות. משליטה גברית פטריארכלית שהייתה המנוע שדחף את הטכנולוגיה מאחורי אמצעי המניעה – למהפכה פמיניסטית נחושה שהחזירה את השליטה לידיים של מי שיחסי מין הם ברי ההשפעה הגבוהה ביותר על חייהן: נשים. כדי להבין את ההיגיון מאחורי ההתפתחות של אמצעי המניעה, צריך להבין קצת יותר טוב את ההיסטוריה שעיצבה אותם. כל זאת ועוד, בכתבה הבאה.

הקונדום במיתולוגיה היוונית

הקונדום הראשון בהיסטוריה אוזכר במיתולוגיה היוונית. הקונדום המפורסם הזה הונדס בהזמנה אישית של מינוס, מלך כרתים, שלפי האגדה הרג פרטנרית בעקבות קיום יחסי מין. בימי קדם, כאשר הרפואה עדיין לא הייתה מפותחת כלל, לא היו תרופות לטיפול במחלות מין. אי לכך, מחלות מין רבות גרמו למקרי מוות, ולעיתים אף התפשטו בעולם כמגיפות של ממש. המצב הזה הוא שנתן כנראה השראה ליצירת הפולקלור בדבר זרעו "המסוכן" של המלך מינוס; שמו הנרדף היה "זה שזרעו מורכב מעקרבים ונחשים". מכך אנו למדים שלא הייתה כלל מודעות לנושא של מחלות מין באותה העת. לשמחתנו, המלך המודאג שרצה להעמיד צאצאים ולהמשיך להנות מקיום יחסי מין עם שפע נשותיו, דווקא לקח אחריות.

 

הקונדום הראשון בהיסטוריה

הקונדום הראשון שעיצבו יועציו של המלך מינוס נוצר משלפוחית שתן של כבשה שרוקנה ונוקתה. הדעות בדבר אופן השימוש של קונדום זה הן חלוקות. יש חוקרים שטוענים כי הקונדום של מינוס הולבש כמו הקונדום שאנו מכירים כיום ויש כאלה שסבורים שהקונדום הוחדר לתוך איבר מינה של האישה. כך או כך, מינוס לא הרג עוד נשים לאחר מכן, אבל הוא כן עיבר את אישתו שמונה פעמים. מכך ניתן להסיק שהקונדום משלפוחיות הכבשים מנע מחלות אך לא הריון.

שנמשיך?

קונדומים בעת העתיקה

שיטה זו של יצירת קונדומים מאיברים שונים של בעלי חיים הייתה השיטה הפופולרית ביותר בעת העתיקה. היה נהוג להשתמש במעיים של בעלי חיים, שריונות או צדפים גמישות שעמידות לנוזל ואפילו בצמחים וגבעולים של פרחים. שבטים שישבו באזור שידוע היום כפפואה ניו גינאה, פיתחו פתרון אורגני משלהם. הם השתמשו בצמח ארוך בעל פרחים שיוצרים צורת גביע. את הגביע הם היו מכניסים לפנים הנרתיק כך שבזמן שפיכה עלי הכותרת שיצרו את צורת הגביע, לא אפשרו זליגה. בתום המגע המיני, הם היו מסירים את הפרח על ידי משיכה של הגבעול. ורסיה נוספת של קונדומים אורגניים יוצרה מאריגים כמו פשתן וכותנה.

אמצעי מניעה בראי ההיסטוריה

קונדומים בתקופת הרנסאנס

במקביל להתפתחות המחקר והרפואה, השתכללו גם אמצעי המניעה. רשמים קליניים מצרפת של המאה ה 16 מתארים שימוש בקונדומים ארוגים שעברו תהליך של טבילה בחומר כימי ייעודי. חומר זה היה אמור למנוע הדבקה במחלת העגבת שהייתה נפוצה מאד באירופה של אותה התקופה. מרשמים אלו עולה כי השימוש הנפוץ ביותר בקונדומים מסוג זה היה לצורך הגנה של גברים המשתמשים בשירותי זנות. עוד עולה כי רובן של הנשים שעסקו בזנות בתקופה זו, היו עקרות בשל העדר טיפול במחלה. לא כי הן לא רצו לטפל אלא פשוט כי טיפול במחלה עוד לא היה קיים. עבור הלקוחות של ענף הזנות, זה היה נוח; אין דאגה מפני הריון לא רצוי אלא אך ורק הצורך להגנה מפני הידבקות בעגבת ובמחלות נוספות.

אמצעי מניעה בעידן המודרני

אחד המאפיינים הבולטים של תקופת הרנסאנס היה ההתפתחות הדרמטית של החקר המדעי. תנועה היסטורית שמביאה להתעוררות האינדיבידואליסטית והלאומנית שגרמה בסופו של דבר לנפילתה של הכנסייה הקתולית. הכנסייה אסרה על הפלות ועל שימוש באמצעי מניעה והגנה כביכול על רווחת הנשים על ידי חיוב בנישואין טרם קיום יחסי מין. זה כמובן עבד רק בתיאוריה. עם נפילת הכנסייה, קבוצות שהיו מוחלשות קודם לכן, מתחילות להשמיע את קולן. אחת הקבוצות הללו היא אוכלוסיית הנשים בעולם המערבי שמתחילות לתבוע את זכותן בכל תחומי החיים, ובפרט, בתחום המיניות והרבייה.

הפמיניסטיות מניעות את פיתוח הגלולה

ב 1916 נוסד ארגון "הורות מתוכננת" (שקיים עד ימינו אנו) שקרא להוריד את כל החוקים שהתנגדו להפצת אמצעי מניעה. הארגון שם לעצמו למטרה לעסוק בהסברה של חשיבות תכנון משפחה נבון. בראש הארגון עמד צוות פמיניסטיות שבראשן מרגרט סנגר. הן קיבלו נשים לייעוץ במרפאה קטנה שהציעה, בין היתר, חומרי קריאה הסברתיים לקהל הנשים הרחב. בעקבות הלשנה, הן נעצרו ונשפטו על הפצה של חומרים אסורים. סנגר וחברותיה ערערו על הפסיקה, צעד שגרר את תשומת הלב והתמיכה של הציבור האמריקאי. השופט שהכריע בדבר הערעור אמנם לא החליף את הפסקה, אך הוא פעל לשינוי החוק שעסק בשימוש והפצת אמצעי המניעה. בעקבות השינוי, אמצעי מניעה נהיו נגישים לכל אישה בארצות הברית, על ידי מרשם מרופא המשפחה. בהתאם להיתר ולביקוש הרב, המדע החל לצמצם את הפער. בשנת 1939 הצליחו החוקרים, לראשונה בהיסטוריה, לסנתז הורמונים. כעבור עשרים שנים של מחקר ופיתוח, נכנסו הגלולות לכל בית בארצות הברית, ומשם, ברחבי העולם המודרני כולו.