שמונים שנים של גלולה

לאורך אלפי שנים אמצעי מניעה לא היו בשליטתן של נשים. ההיסטוריה מספרת לנו על סוגים שונים של קונדומים קדומים שהוכנו לגברים על ידי גברים. הנשים, לעומת זאת, היו בעמדה הפסיבית של מי שמשלמות את המחיר על מין וילודה לא מוגנים או לא רצויים, בגופן ובגורלן. הגלולה, שיצאה לשוק בשנות השישים בארצות הברית, הייתה נקודת מפנה חדה ששינתה את פני ההיסטוריה לתמיד. מאיפה נולד הרעיון? מי קידם את פיתוח הגלולה? איך זה בכלל התאפשר? וכיצד הופעתה השפיעה על חייהן של נשים באותה תקופה?

הסיפור מאחורי "תרופת הקסם" שכל אחת מאיתנו נטלה לפחות למשך תקופה אחת בחייה, בכתבה הבאה.

ניצני מודעות ראשונים מתעוררים

גלי הנאורות וההשכלה של המאה ה 18 וה 19 עודדו את האדם הפרטי להגשים רצונות אינדיבידואליים ולהתחיל לסגל חשיבה רציונלית שאינה כבולה לאינטרסים ממסדיים. תנועה זו לא פסחה כמובן על אוכלוסיית הנשים בעולם המערבי. במשך שנים רבות קודם לכן, ולמעשה, כמעט לכל אורך ההיסטוריה, נתפסו הנשים כנחותות ביחס לגברים. תפיסה זו באה לידי ביטוי גם בהעדר הייצוג של הנשים במערכת ההנהגה והמשפט. כתוצאה מכך, המחקר הרפואי ועולם פיתוח התרופות היה מונע בהתאם לאינטרסים גבריים בלבד. זה התחיל להשתנות בסוף המאה ה 19 כאשר התנועה הפמיניסטית החלה לקרום עור וגידים.

 

הגורם המיידי שדחף את פיתוח הגלולה

לאחר מלחמת העולם השנייה פקד את העולם המערבי "בייבי-בום" שבלט במיוחד בארצות הברית. גל ילודה מואץ זה יצר מציאות שבה נשים רבות היו אמהות לארבעה ילדים עד אמצע שנות העשרים שלהן. בפני אותן נשים עמדו עוד 15-20 שנות פוריות לפחות. המשפחות שכבר היו גדולות, נדחסו בקושי בבתים קטנים בעוד יוקר המחיה הלך וגדל. עד סוף שנות החמישים שיעור הילודה בארה"ב עקף את שיעור הילודה של הודו באותה תקופה. אנשים צעירים החלו שואלים עצמם: "האם זה כל מה שהחיים יכולים להציע?"

שנמשיך?

הגלולה נעה קדימה

מרגרט סנגר מכונה "האמא של הגלולה". היא הייתה פמיניסטית נמרצת שעשתה הרבה רעש על מנת לקדם את רעיונותיה באופן עקבי ועיקש. היא טענה ששליטה נשית על אמצעי המניעה היא תנאי סף בסיסי לשחרור מעמד האישה. היא נימקה זאת בכך שנשים הן אלו שנושאות את עול ההיריון והלידה, ואי לכך, זה רק מתבקש שהן יהיו אלו השולטות במניעת הילודה. סנגר וחברותיה חברו למדענים ופיזיקאים שהיו שותפים להתלהבותן והגלגל המשיך לנוע.

ההיסטוריה של הגלולות למניעת הריון

עידנים משתנים

שנות השישים הביאו איתן מהפכה חברתית רחבת היקף. זה התבטא, בין היתר, בהקמה של תנועות ליברטריאניות ופציפיסטיות, פעילות חברתית למען זכויות אדם, וגם מהפכה עמוקה בתודעה הקולקטיבית הנשית. בעוד שתרבות ההמונים הציפה את ארה"ב בתמונות (המפורסמות) של עקרת הבית המאושרת, הלכה למעשה, מרבית הנשים האמריקאיות יצאו לעבוד. עד אז, עבדו הנשים במשרות שנושאות שכר נמוך; מורות, אחיות, מלצריות, פעולות במפעל או מזכירות. כל זה השתנה כאשר ב 1964 תנועת זכויות האזרח הביאה לעיגון חקיקה למניעת אפליה בתחומי החינוך והתעסוקה. הגלולה, שנכנסה לשוק במקביל, הייתה אלמנט מכריע שאפשר לנשים את האופציה להנות מהאפשרות החדשה לפתח קריירה.

הביקורת על הגלולה

כעבור כעשור של שימוש בגלולה החלו להגיע גלי ביקורת ראשונים כלפיה. תרופת הפלא שכונתה "מהפכנית" ו"משחררת לחופשי" החלה מותקפת על ידי תנועות פמיניסטיות חדשות. שימועים שנערכו בארצות הברית של שנות השבעים הציפו את הסיכונים הטמונים בשימוש בחלק מן הגלולות שהוצעו דאז. מטרתן לא הייתה למנוע את השימוש בגלולה אלא ליידע את כלל ציבור הנשים שלא היו במודעות לסיכונים או תופעות לוואי אפשריות. הפמיניסטיות החלו לראות באופן הייצור והשיווק של הגלולות דוגמה נוספת לשליטה הפטריארכלית של גברים על פני נשים. הן החלו להעלות שאלות כמו: מדוע גברים שולטים בענף הרפואה והרוקחות? והאם אינטרסים נשיים נפגעים כתוצאה מכך? המאבק המקורי למען פיתוח הגלולה שנבע מתוך מחשבה על השדה האישי הפך בתוך שני דורות למאבק פמיניסטי חברתי ופוליטי.

הסיפור שאינו נגמר

לימים, ההפגנות והמאבק המתמשך הביאו לשינויים ממשיים בשטח. מערכת הבריאות האמריקאית הנחילה שינויים מערכתיים ומבניים רבים. נשים החלו להיות מוצבות בעמדות מפתח ונוכחותן הפכה מנדטורית במסגרת תהליכים וקבלת החלטות מהותיות. אך שאלות רבות בדבר הגלולה נותרו פתוחות ובלתי פתורות. המחלוקת סביב מי צריך להיות בשליטה על נושא מניעת הריונות: גברים או נשים? נותר נושא שנוי במחלוקת.

 

רוצים לקרוא עוד על אמצעי מניעה לאורך ההיסטוריה? כנסו