מה אנחנו יודעות על הריון מולארי?

גילוי קיומו של הריון עשוי להיות מרגש ומפתיע עבור נשים שמעוניינות בכך, אולם חשוב מאוד לדעת שלא כל בדיקת הריון חיובית מעידה על הפרייה תקינה ובת קיימא. למעשה, ישנם מצבים שבהם קיימת הפרייה, ובדיקת ההריון אכן מעידה על קיומה, אולם הריון זה נועד שלא לשאת פרי עוד מראשיתו כיוון שהוא אינו תקין.

אחד ממצבים אלו נקרא "הריון מולארי" (Hydatidiform mole), ובו נעסוק במאמר זה.

מהו הריון מולארי?

הריון מולארי הוא מצב שבו התרחשה הפריה של הביצית על ידי הזרע באופן לא תקין, ולכן לא יכול להתפתח ממנו עובר בר קיימא. במקום זאת, מתפתח צביר תאים, בעצם סוג של גידול טרום-סרטני בתוך הרחם, שעלול להתפתח לגידול ממאיר במידה ולא יטופל בצורה מתאימה. מצב זה מחייב הפסקת הריון יזומה וקיום מעקב צמוד לבדיקת בריאות האישה.

ישנם שני סוגים של הריון מולארי, שנבדלים זה מזה במספר היבטים:

  1. הריון מולארי חלקי: בעל שלושה סטים של כרומוזומים, סט אחד מקורו באם, ושני סטים מקורם באב, ובסך הכל- 69 כרומוזומים- מטען גנטי לא תקין שעשוי להיגרם מהפריית ביצית אחת על ידי שני זרעים. במצב כזה מתפתח עובר, ואף לעיתים ניתן לראות דופק, אך עובר זה יהיה עם מומים רבים, והשלייה במקרה זה תהיה ציסטית ולא תקינה. במצב כזה, הריון יתברר כמולארי רק בדיעבד, לאחר הפלה ספונטנית (טבעית) או לחילופין לאחר מותו של העובר ברחם.
  2. הריון מולארי שלם: בעל שני סטים של כרומוזומים (46 במספר, כפי שיש בהפרייה תקינה), אולם שניהם מגיעים מהאב בלבד, ואילו הכרומוזומים מהאם אבדו במהלך תהליך ההפרייה. סוג זה של הריון מולארי עשוי להיווצר משכפול של המטען הגנטי של הזרע המפרה. כך או כך, במצב זה לא יתפתח עובר כלל, אלא תהיה מסה ציסטית בחלל הרחם. לעומת הריון מולארי חלקי, ניתן לגלות על קיומו של הריון מולארי שלם כבר בתחילת ההריון, משום שלא ניתן לזהות עובר ודופק בבדיקת אולטרסאונד.

הריון מולארי- גורמי סיכון

השכיחות של הריון מולארי שלם היא נמוכה: 1 מכל 1,000 הריונות יאובחן כהריון מולארי שלם. לעומתו, השכיחות של הריון מולארי חלקי היא מעט גבוהה יותר: 3 הריונות מתוך 1000 יאובחנו כהריון מולארי חלקי.

ישנם שלושה גורמי סיכון עיקריים להתפתחות הריון מולארי:

  1. גיל האם- החל מגיל 35 ומעלה ופחות מגיל 20, הסיכון להריון מולארי גדל.
  2. היסטוריה של הפלות ובעיות פריון מגדילות את הסיכון לקיומו של הריון מולארי.
  3. היסטוריה שכוללת הריון מולארי קודם- מי שעברה הריון מולארי בעבר, נמצאת בסיכון פי 10 יותר מאישה שאינה בעלת היסטוריה זו.
הריון מולרי

מה מרגישים כשיש הריון מולארי?

בדיקות מוקדמות, כמו אולטרסאונד ובדיקת רמת הורמון ההריון (BHCG), עשויות לעורר חשד לקיום הריון מולארי. במידה ולא אובחן הריון מולארי בבדיקות מוקדמות, עלולים להופיע התסמינים הבאים:

  • דימום ואגינלי בצבע כהה יחסית
  • בחילות והקאות קשות
  • תחושה של לחץ או כאב באגן עקב גדילה מהירה של הרחם והשחלות שלא תואמת את גיל ההריון.
  • לחץ דם גבוה
  • אנמיה
  • ציסטות בשחלות
  • רעלת הריון
  • פעילות יתר של בלוטת התריס

הריון מולארי- כיצד מאבחנים?

הריון מולארי חלקי קשה לאבחון לפני סיומו בהפלה ספונטנית, ולרוב ניתן לגלות על קיומו רק בדיעבד באמצעות בדיקה היסטופתולוגית, שבה דוגמים שאריות תוכן הריוני ושולחים לבדיקה פתולוגית. לעומת זאת, הריון מולארי שלם ניתן לאבחן במצב שבו קיימות רמות גבוהות של הורמון ההריון בדם, יחד עם בדיקת אולטרסאונד, שבה מזוהות ציסטות בחלל הרחם וכן שלייה ציסטית. במידה והרופא חושד בקיומו של הריון מולארי, הוא יחפש תסמינים מסוימים לאישוש החשד או לפסילתו, כמו למשל אנמיה, פעילות יתר של בלוטת התריס, רעלת הריון ועוד.

כיצד מטפלים במצב של הריון מולארי?

במצב שבו מאובחן הריון מולארי, יש לרוקן את תוצרי ההריון מהרחם כמה שיותר מוקדם, שכן אין להריון זה סיכוי להיות תקין, והוא עלול לגרום להתפתחות גידול ממאיר באיברים שונים. ניתן להוציא את תוצר ההריון באמצעות גרידה וגינלית תחת הרדמה חלקית או מלאה, אולם לעיתים התהליך עלול להיות סבוך יותר וקשה לביצוע מהרגיל. לכן, אם קיימת רקמה מולארית גדולה (נקראת גם: "מולה") והאישה לא מעוניינת להרות שוב, ניתן לבצע כריתת רחם מלאה.

לאחר הסרת התוצר ההריוני מהרחם, יש לבצע מעקב הורמון ההריון בדם, כדי לוודא שהוא יורד עד ערך הקטן מ-5, כדי לוודא שהרקמה הבעייתית הוצאה לגמרי מהגוף. לאחר שהורמון ההריון יורד לערך הרצוי, יהיה צורך במעקב נוסף של כחצי שנה, שבמהלכו ייתכן והרופא ימליץ שלא להיכנס להריון כדי לא לפגוע בתקינות תוצאות המעקב.